אגדה בחייו

כתב: זמיר עשור

בשדות בהם פסע נאספה כבר הכותנה, ברז ישן דומע את מימיו אל אדמה רוויה. אקליפטוס עוג מרכין את צמרתו. כאן צעד גיבור. נשמתו רכה, גופו סגסוגת פלדה, חיבוקו - מלחצי ברזל. עלה נושר מבשר על בוא הסתיו.

חייו ונפילתו של רס"ן אורי אזולאי ז"ל שזורים אולי יותר מכל בסיפורה הטראגי של קרית שמונה. בן קרית שמונה אשר גדל, התחנך ובגר בה, נופל במשימה על הגנת שלומה וביטחונה. אותו חוט שני הרוקם את חייו טלאים, טלאים: ניתק בדיוק במקום בו החל. בדיוק מעל המקום בו נולד, מרחק פסיעה מבית הוריו, אשר שמעו באותו לילה מר את רעם המסוקים, את זעקת הפצועים ולא ידעו כי בנם בנופלים.

אורי נולד בסתיו 1970 בקרית שמונה. אח תאום לאורלי והרביעי בין עשרה ילדים, אשר נולדו למשה ומטילדה אזולאי. עבורם היו התאומים נחמה. רק שנה חלפה מאז שכלו את בנם הצעיר, יעקב, לאחר מחלה ופתאום ממלא האור שוב את בית המשפחה.
קרית שמונה של שנות ה- 70 הייתה עיירה עזובה ושכוחה. אל הבעיות הכלכליות שהטרידו את התושבים בחיי היומיום, חברו גם הבעיות הביטחוניות. ההפגזה המאסיבית של כוחות הפת"ח ששלטו בדרום לבנון, גרמו לעזיבה המונית של תושבים. אלה שנותרו נאלצו לחרוק שיניים ולהתמודד עם מציאות קשה ביותר ולעתים אף מסוכנת ביותר.

כילד התבלט אורי בפשטותו וצניעותו. כבן למשפחה בת 11 נפשות הוא למד להסתפק במועט ולהפיק את המיטב ממה שהיה. אביו משה, היה ונשאר מושא הערצתו במשך כל חייו. משה, אשר עלה ממרוקו בשנות ה- 50, התגייס לצנחנים, נלחם ונפצע בקרב על שחרור ירושלים, דאג לחנך את ילדיו על אהבת הארץ ואהבת הזולת. אורי, ממשיכו, הקנה את אותם ערכים לחייליו ואף הם למדו להעריצו כשם שהעריץ את אביו בילדותו.
בנעוריו החלו לבלוט באורי אותן תכונות, שבגינן זכה בחייו ובמותו להערכה חסרת תקדים מצד מפקדיו ופיקודיו. הנחישות לבצע את הבלתי יאומן, הפקחות, אומץ הלב וההקרבה היו תולדה של התחשלות איטית, שהבשילה בהגיעו לגיל גיוס. אלה אשר הכירו אותו בנערותו, יודעים לספר על נער פעלתן, אשר הקדיש ימים כלילות לחיזוק גופו וללימודיו, כאשר השילוב בין השניים היה מושלם וגרם לו להצטיין בשני התחומים גם יחד.

בחופשים נהג אורי לעבוד בחוות הניסיונות במטעים בה עובד אביו מזה 35 שנים. גם שם הוא בלט בחריצותו, בנחישותו ובכוחו הרב. רק מי שהתנסה בפריסת צנרת השקייה ובקטיף בחודשי יולי - אוגוסט החמים, יוכל לאמוד את אופיו המיוחד של אורי.

בקיץ 1988 התגייס אורי לצה"ל. בתחילה הוא מצטרף לקורס טיס, אולם מיד כאשר נודע לו על קבלתו לסיירת מטכ"ל, הוא עוזב את הקורס ומצטרף ל"יחידה" כדי להישאר עם הרגליים על הקרקע, כדבריו. תקופת שירותו בסיירת מטכ"ל עלומה ואסורה לפרסום. אורי של אותה תקופה, הפך מילד עליז ותעלולן לגבר מסוגר, שאינו שש לדבר על שירותו הצבאי ואינו מנדב שום פרטים על פעילותו. לאחר מותו סיפרו חבריו, שגם ביחידה עילית זו, הצליח אורי להתבלט בכוחו העז, בפקחותו ובנחישותו לבצע את הבלתי אפשרי בצורה המוצלחת ביותר. לפני תום השירות הסדיר, נשלח אורי לקורס קצינים וחוזר ליחידה כמפקד צוות.

אותה תקופה החלה רצועת עזה לגעוש. מאות מבוקשים מהארגונים המוסלמים הקיצוניים עשו ברצועה כבתוך שלהם. עשרות תושבים נרצחו בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל, עשרות ישראלים נרצחו במהלך פיגועים שביצעו מחבלים. אורי מבין שעיקר הפעילות מתרחשת ברצועת עזה ולמרות אהבתו לסיירת מטכ"ל ולאנשיה, הוא עוזב את היחידה ומצטרף ליחידת המסתערבים "שמשון" כמפקד פלוגה.
על פעילותה של יחידה זו, אשר אחראית למעצרם ולחיסולם של עשרות רוצחים ולביעור הטרור מרצועת עזה, נרקמו אגדות רבות, רובן למרבה הפלא, היו אמיתיות לחלוטין. אנשי היחידה, אשר נהגו להתערבב בתוך האוכלוסיה המקומית, תוך שהם מחליפים תחפושות ולומדים היטב את מנהגי המקומיים, ערערו את הביטחון היחסי ממנו נהנו המחבלים וגרמו להם להבין שזרועו הארוכה של צה"ל תשיג אותם בכל מקום.

סרט, שהפיק הבי.בי.סי הבריטי על היחידה, חשף טפח מההווי המיוחד שלה ומשיטות פעולתה, והביא לפרסומה בעולם כולו. השירות ביחידת המסתערבים חושף פן נוסף באישיותו של אורי. מפקד נועז, אשר דואג לחייליו, עומד בראשם ומחנכם לסובלנות וליחס הוגן לאוכלוסייה המקומית. גם כאן בולטים כישוריו, מקוריותו ונחישותו המדהימה.

עם פינוי עזה, מתפרקת יחידת המסתערבים. אורי, ששמו יצא כקצין מצטיין שזוכה להערכה בדרגים הגבוהים ביותר, מתנדב לשרת כמפקד פלוגת צנחנים. תפקיד אותו ביצע שלוש פעמים רצופות בטרם מצא את מותו.

בראיונות עיתונאים מספרים חייליו בהערצה, כיצד תרם שלוש ממשכורתיו למימון הקמת מועדון פלוגתי. החיילים, אשר שמעו על עברו המפואר, למדו להעריכו ולהעריצו כאב והוא החזיר להם ביחס אבהי, בנכונות לעזור ולהקשיב. תחת פיקודו מילאו פלוגות הצנחנים משימות ברמת סיירת מובחרת.
בד בבד עם שירותו בצנחנים, נערך אורי לקראת יציאתו לקורס טרור מיוחד בארצות הברית, המשך לקורס הממושך בו השתתף עוד בהיותו ביחידת "שמשון". לאחר היה אמור אורי להיכנס למסלול אופ"ק המיועד לקצינים מצטיינים, לצאת ללימודים אקדמאים מטעם הצבא ולחזור לאחר מכן אל עמדות הפיקוד הבכירות.

גם בחייו האישיים ראה אורי עדנה. הוא עמד להינשא לחברתו סלעית ולהקים בית בישראל. כמי שגדל במשפחה ברוכת ילדים, רצה אורי להקים משפחה גדולה משלו, שתתגורר בחווה בנגב ותעסוק בחקלאות. מותו קטע את החלום באיבו.

 
לסיפור נפילתו של אורי

חדשות

» לכל התנחומים